הפעמון של אריה מייק נעמן
לפני כעשרים ושמונה שנים, בזמן "שעון החורף", כשהימים קצרים והערב קר יזם ויסד אריה לנג ז"ל את המניין השכונתי הצפוני. הסיבה העיקרית לכך הייתה כי אין באפשרותנו להגיע למניין המרכזי בביהכ"נ בין שעת סיום העבודה לשעת התפילה המדויקת. בהסכמת השכנים הקרובים נפתח המניין על מרפסת ביתו של אריה. נקנו סידורים ונחנך "ארון הסידורים", ומקומו נקבע על הקיר החיצוני של ביתם של אריה וחוה'לה. בתחילת הדרך היה אריה עובר על השביל שלפני הבתים וקורא בקול: "מנחה" עד מהרה צורפה גם תפילת מעריב לתפילת המנחה, וכך מילאנו את חובתנו .לשתי התפילות המצורפות.
לימים לכשנתמסד המניין השיג אריה תקציב לקניית פעמון והצלצול החל למלא את מקום הקריאה בקולו של אריה. בתחילה לא היה הדבר מובן, אך במשך הזמן הבנו כולנו כי הפעמון ממלא את מקום הקריאה. שני פעמונים "התנגשו"
באותה שעה.: פעמונו של מאיר בר שלום ז"ל- הקורא לשכניו לתפילה ליד עץ הפיקוס ופעמונו של אריה. בתקופת שיפוץ הבתים והרחבתם לא הורד הארון מן הקיר. העובדים הישמעאלים שעבדו בשיפוץ היו נוכחים מידי פעם בתפילותינו, ואימצו את המקום כמקום קדוש גם להם.
מי שעובר על השביל בשעות התפילה שלהם, ראה אותם כורעים ומשתחווים על אותה מרפסת. כך הפך המקום למקום תפילה לשתי הדתות, לאל אחד.
עם לכתו של אריה לעולמו, לאחר ימי השבעה, המשכנו במסורת התפילה במקום והמניין נקרא עד היום על שמו של אריה. כך נכתב בסידורים החדשים שנוספו בינתיים. את מקומו של אריה בצלצול לקח אברהם קריק ז"ל.
הפעמון הוחלף בגדול וכבד יותר.
עם לכתו שלאברהם לעולמו "ירש" אמנון בנו את תפקיד המצלצל, המזמין לתפילה. עתה משמש המקום גם לתפילת מעריב במוצאי שבתות וחגים.
עם רב מתקבץ לתפילת מעריב במוצאי שבתות וחגים. עם רב מתקבץ לתפילות אלו.
24/12/10 |
