החינוך המוסיקלי
חינוך זה התחיל השנה לתפוס את המקום הראוי לו בבית ספרנו. זה רק צעד ראשון לקראת העתיד, ונדמה לי שאפשר לצפות להתפתחות הרצויה בשטח זה.
השנה התחדשו, אחרי הפסקה ארוכה, שעורי זמרה בכתות היסוד בהדרכתה של אסתר קאסוטו.
נקווה שבשנה הבאה תכללנה בשעורי זמרה גם כתות תיכון, תתקיים כמו כן שוב מקהלת בית הספר.
מחוץ למסגרת הכללית של בית הספר לומדים הרבה תלמידים לנגן על כלים שונים. רצוי לציין שלא רק ילדי יבנה לומדים נגינה. מספר הנגנים גדל השנה בעזרת תלמידים ממשקים ומקומות אחרים, דבר זה מהווה, לפי דעתי, גורם חברתי חשוב.
ישנם חוגים לחליליות, לכלי פריטה (גיטרות ומנדולינות) ושעורים אינדיבידואליים לפסנתר, אקורדיון, כינור, צ'לו, חליל תזמורתי, קלרנית וחצוצרה.
התרבות הכלים מאפשרת גיוון רב בביצוע, ועל ידי בחירת הכלים השונים התלמידים מוצאים את סיפוקם, כאשר הם מקבלים כלי מתאים ואהוד עליהם.
חידוש חשוב לקראת השנה הבאה:
מספר תלמידים ייסעו ללמוד נגינה (כלי נשיפה) באולפן המוסיקלי שיקום בגבעת ברנר.
בעניין זה היה כדאי להודיע למשקים שלנו, השולחים את ילדיהם אלינו,
על האפשרות להתחיל ללמוד נגינה או אצלנו ,או במסגרת האולפן יחד עם הילדים שלנו.
למשקים שבכלל אין עוסקים במוסיקה, צריך להיות ברור שישנם כלים מוסיקליים שאפשר להתחיל לנגן בהם גם בגיל מבוגר יותר.
ריכוז במקום של מספר גדול של נגנים ייתן לנו אפשרות להקים להקות שונות ותזמורת שתכלול נגנים מכל המשקים בדרום ולהגביר החלפת פעולות מוסיקליות ותרבותיות בין המשקים.
קלרה הרטום 19/6/1966 |
