חוסר ארכיון מסודר
שנים אני מתריע על העוול שאנחנו עושים לעצמנו ולדורות אחרינו בחוסר שמירה על ארכיון מסודר.
אבדו ונשמדו אצלנו דברים שלא ניתן להחזירם ובחלקם אפילו יקרי ערך.ולא רק בקבוצתנו גם במזכירות הקבוץ הדתי לא הצלחתי לעורר התעניינות בבעיית הארכיון ונשארתי "כקול קורא במדבר".אולי הייתי שותק מרוב ייאוש, לו לא הייתי רואה כמה טורחים חברי ועדת היובל למצוא מעט חומר אוטנטי מן העבר. אין חומר בכתב וכמעט הכול מתבסס על זיכרונות של חברים. אין צורך לציין שבדרך זו היבול יישאר דל וסובייקטיבי.קשה לי להסביר את הזלזול של ציבורנו ומוסדותיו בערכו וחשיבותו של ארכיון.נדמה לי שרק ציבור אנשים או תנועה שלא מאמין במטרותיו ובעתידו יכול להתנהג כך. והאם כאלה אנחנו?
משה כהן-מופ
מבית, פסח תשכ"ו
