הגדה של פסח - הגדת חז"ל (בשתוף ש' ספראי)

הגדת חז"ל – תקציר

ההגדה היא הטקסט היהודי הנלמד והנקרא ביותר בחברה היהודית המסורתית. עשרות דורות היא נקראת ונלמדת, נכתבו לה מאות רבות של פרושים והיא יצאה באלפי מהדורות. הנחת היסוד של חיבור זה היא שבימי בית שני לא נחגג ליל הסדר בצורה המוכרת לנו. בירושלים אכלו את קרבן הפסח עם מצה ומרור בליווי שירת ההלל, אך ברחבי הארץ לא היה לערב מעמד מיוחד. רק אחרי החורבן עוצב ליל הסדר כמעמד משפחתי שמסגרתו החיצונית היא הסעודה החגיגית, כמקובל בעולם הקדום. תוכנו הוא יהודי מובהק לפי רוחם של חכמים. לימוד התורה תופש בו מקום מקום מרכזי, תחליף לקרבן בימי קדם. עם הלימוד באות המצוות המיוחדות לחג, אותן שניתן לקיים גם אחר החורבן, והיו אף קהילות שבהם נהג מעמד הדומה לאכילת קרבן פסח. הלימוד ממקד ערכים מרכזיים של היהדות, בצורה השווה לכל נפש : התקווה לגאולה ישירה בידי רבונו של עולם, צדקה, חובת לימוד התורה, זכרון יציאת מצרים וקיום המצוות בכלל. נוסח ההגדה לא גובש בבת אחת ; ראשיתו בדור יבנה במאה הראשונה לספירה, ועיצובו הסופי התגבש בתקופת הגאונים. הפיסקאות האחרונות צורפו רק באירופד בימי הביניים. 'הגדת חז"ל' עוקבת אחרי שלבי התהוות ההגדה וגיבושה, בהתבסס על מאות קטעי גניזה, כתבי יד ופירושי ראשונים ואחרונימ. עם ההגדה בא פירוש המשלב פירושי קדמונים עם שיטת מחקר מדעית. כל זאת בליווי מבואות נרחבים ובירור נוסח ההגדה שנהג בארץ ישראל, השונה מעט מהנוסח הבבלי הנאמר היום. המחברים הם אב ובנו. פרופ' שמואל ספראי יליד תרע"ט (1919 ), למד בישיבות ירושלים ובאוניברסיטה העברית וכיהן כפרופסור להיסטוריה של תקופת התלמוד באוניברסיטה זו. פרופ' זאב ספראי נולד בירושלים בשנת תש"ח (1948), למד באוניברסיטה העברית בירושלים ומכהן כפרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר אילן. שני המחברים פירסמו, כל אחד בנפרד ושניהם יחד, ספרים ומחקרים רבים בתולדות התרבות היהודית וארץ ישראל בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד.