מעבר הילדים מרודגס ליבנה

על מעבר של הילדים מרודגס ליבנה

עוד כשהיינו ברודגס אירע שבאותו יום שמצאו מים בבאר שקדחו ביבנה, נולדה ברודגס רוחמה שטרנהיים. משה שטיבר (תשבי) חיבר מיד שיר שהיה המנון בשני המחנות בחודשים הבאים: 

"הידד רוחמה, רוחמה הקטנה. שמעי נא מה לך אספרה. בדרך ליבנה שמה חפרו, חברי אביך ומים מצאו." את השורה השניה אנו הילדים הבנו כמו "מלאה הספה" וניסינו לפרש את המשמעות.                                  כשבסוף 1942 הגיעו הילדים ליבנה, עשו חגיגה רבתי, וצוריאל חיבר שיר שאפילו הציגו אותו. הוא היה מבוסס על שיר ילדים גרמני על 10 כושים קטנים שכל אחד נעלם בצורה אחרת ובסוף נשאר רק כושי אחד, והוא התחתן ונולדו לו עשרה כושים קטנים, וחוזר חלילה. אנחנו ידענו אפילו כמה בתים לשיר בגרמנית (בלי להבין). הבית הראשון שזכור לי היה בערך כך: עשרה ילדים מפתח תקווה, יצאו ביחד  ליבנה החדשה,  אחד נפל לתוך התעלה, ונשארו מהם רק תשעה. הילד  התשיעי נעלם בפאתי יבנה. כל המסומנים ב_ שרנו  במלעיל. והתעלה היתה על הכביש בין רודגס לכפר אברהם.