21/2/1961
מה לי -
מַלי?
דר.
קוליבלי סבגה, רופא בהמות ממלי נמצא בארץ זה יותר מחודשיים ומתמחה בהזרעה
המלאכותית של בעלי חיים (בקר, צאן, עופות) בהדרכת המומחים שבמכון הוטרינרי של בית
דגון והמשקים.
דר.
קוליבלי בא אלינו, לקבוצה ללמוד הזרעה מלאכותית של תרנגולות. השיחה בינינו התנהלה
בצרפתית ובהתחלה נגעה, כמובן, אך ורק בעניינים מקצועיים. מהשאלות ומן ההערות של
דר. ק. להסברים שלי נוכחתי לדעת שקרא כבר והבין היטב ספרות מקצועית על הנושא הזה;
הקשיב לדברי בדריכות ורשם בפנקסו כל מה
שהיה חידוש עבורו (את הכל רשם בצרפתית והסביר לי ששפת ארצו היא רק מדוברת ואין
כותבים אותה).
כשעברנו
ללמוד את החלק המעשי, זאת אומרת את הפרטים הטכניים של ההזרעה, מחשבתנו התפנתה
לדברים אחרים, יותר נכון, מחשבתי התפנתה לדברים אחרים כי דר. ק. היה כולו מרוכז
במאמץ להניע את הידיים ואת האצבעות לפי הוראותי (דרך אגב, אין אני יודע אם אצבעות
ארוכות הן אופייניות לכושים אם לאו, עובדה היא תלמידי הצטיין בתכונה זו אשר
"עשתה לו צרות" בעבודה). בין הערה להערה בעניינים טכניים תכננתי בני
לבין עצמי אינטרויו לאיש מלי:
- מה מניע אותך לבוא לישראל ללמוד ולהתמחות
בהזרעה המלאכותית?
- אני הרופא הוטרינרי הראשון, שארץ מולדתו מלי.
לאחר שגמרתי חוק לימודי בפריס, שם למדתי 10 שנים, מוניתי לסגן מנהל של התחנה לחקר
החקלאות אשר בקרבת עיר הבירה. גידולי בקר וצאן הם מקור פרנסה נפוץ ביותר במולדתי;
על אף זאת לא הושקע עדיין כל מאמץ כדי לתכנן, לשפר ולפתח את ענפי העבודה האלה על
יסודות מדעיים. אף שימוש בהזרעה מלאכותית יפתח אפשרויות רבות מבחינת שיפור הגזעים
והשגחה על טיב ובריאות העדרים. להזרעה מלאכותית של העופות אין, כמובן, אותה
החשיבות, בידיעתה אותם היתרונות בממדים יותר קטנים.
הסתכלתי
בזמן התרגילים של תלמידי, בידיו והתמונה המוזרה שהצטיירה לפני - השחור (אצבעות) על
רקע הלובן של העופות - הזכירה לי חולצות של קבוצת כדורגל. אז שאלתי את דר. ק. אם הוא
עסוק בספורט - השיב לי: כן, יש לי תחביב, ציד. הציד הזכיר לי שחיטה, השחיטה כלי
קודש, הקודש של הדת... אז אתה, כרוב בני
עמך, מוסלמי, לא כן?
- כבר לא - משיב בן שיחי.
תשובה
זאת הגבירה סקרנותי - אבל אין זה נאה לשאול: אז מה אתה? לכן שאלתי אותו על פעולות
המיסיונרים באפריקה. מתוך דבריו התברר לי שאינו פטיצ'יסט (עובד אלילים), שאינו
אתאיסט ושאינו קתולי. בסופו של דבר נשארו לי שתי ברירות שלא יכולתי להכריע ביניהן:
פרוטסטטי או יהודי?
השיחה
הלכה והתפתחה בשטף, במשך העבודה ולאחריה. בעיקר דיברנו על מלי, על אפריקה בכלל ועל
מדינת ישראל. הפליאו אותי ידיעותיו של דר. ק. על הציונות ואל הקיבוץ והערותיו
המקוריות על האופי של היהודים כפי שהספיק להכירם בארץ. אין, למשל, לדעת הדוקטור
הכושי, ארץ בה היחס בין איש לרעהו כה חופשי, כה חסר מעצורים כמו במדינת ישראל.
המרחק הנוצר לרוב, בארצות אחרות, בין אנשי מעמד חברתי שונה במדינת ישראל כמעט
שאינו קיים - האורח ייחס להשפעת החברה הקיבוצית ולדיבור ב"אלה" חלק גדול
ביצירת אווירה כזאת.
כשהשווה
את מצב מלי (90% אנאלפבטים, שיטות עבודה פרההיסטוריות, עבודת אלילים, מגפות וכו)
למצב בארצנו הדגיש שאין ההבדל העצום, שבינינו לבינם, כשלעצמו, הדבר המבהיל אלא
העובדה שלא נראים באופק גורמים רוחניים שיוציאו את מלי (ואת רוב היבשת השחורה)
ממצוקתה.
אתם -
אומר לי דר. ק. שרפתם את הדיפלומות שלכם והפכתם לאיכרים בארץ שבחלקה הגדול היא
מדבר, ואנחנו לא מעבדים שטחים עצומים של אדמה פוריה ואשר בה מים רבים.
כשעברנו
לדבר על פוליטיקה דר. ק. לא הסתיר את מורת רוחו.
תפקידם
של האינטלקטואלים המועטים שבאפריקה - טען - לא צריך להיות עיסוק בפוליטיקה אלא
העברת ידיעות והוראת מקצועות לבני עמם ויצירת אווירה של רצון להתקדם ולהתפתח.
הוראות ההזרעה המלאכותית של בעלי החיים - העיר ברצינות - תועיל יותר לארצי מכל
נאום פוליטי.
דברי דר.
ק. ובעיקר הערכתו הרבה לישראל, נעמו לי - הרהרתי על העניין וניסיתי להסיק שבדרך זה
ממשלתנו הולכת נקנה ידידים באפריקה.
קריאת
העתון למחרת צמצמה את תקוותי בנידון: קבוצת משתלמים מקונגו - קראתי - צעקה נגד
ישראל - משרתת האימפריאליזם - במסיבה שנערכה בתל-אביב.
שאלתי את
עצמי: איך היה נוהג דר. קוליבלי אם היה נוכח באותו מעמד? סוף סוף גם מלי, בועידת
קזבלנקה, נקטה עמדה אנטי ישראלית.
אני מסופק
מאד אם שיעוריי לדר. ק. יהיה בכוחם לשנות את המצב. אם לאו, מה לי מלי?
יוסף
הרטום |
