הפינוי
בנוגע
למלחמה כבר יותר מאוחר הדבר שלא עוזב אותי עד היום זה שישבנו על הקופסאות של
הביסקוויטים לפני החדר אוכל, לפני חדר נטילת ידיים, מתחת לעץ הג'קרנדה, או מימוזה,
אני לא יודע. הייתה צפירה וישבנו מתחת לעץ עם הפרחים הכחולים, ישבנו שמה כל הלילה
וחיכינו למשאית שתבוא לקחת אותנו. הם הגיעו בבוקר מוקדם מאד, כשיצאנו מבית הילדים
היה חושך וישבנו שם והגיע האוטו של 'דרום יהודה' והיו שתי משאיות. אנחנו ידענו
שאנחנו נוסעים לבני ברק. לא כל כך הסבירו מלחמה ודברים כאלה אלא הסבירו שיש פינוי,
שצריך לעשות פינוי כי מסוכן להיות ביבנה. עלינו על המשאית. אני עליתי על הדודז' עם
ילדי הכתה ונסענו המון שעות. עד שהגענו לראשון לציון כבר היה נורא חם על האוטו.
אני לא זוכר שהיו ברזנטים, אני זוכר שלא היו ברזנטים. הגענו לראשון לציון והייתה
אזעקה אז נכנסנו שם למקלט. אחר כך הגענו איך שהוא לקראת ערב לבני ברק, איזה יום
מפרך זה היה. אני לא אשכח את זה, והיו לי חלומות קשים אחר כך. |
