טעמי
המקרא
מפעלו
של מיכאל פרלמן 
אחד מיעדיו החשובים של הארכיון הוא שימור
מורשת הקבוצה. והנה מצאתי את עצמי עוסקת השנה במורשתו של איש אחד, מפעלו התורני של
מיכאל פרלמן ז"ל.
לקוראים הצעירים אספר שמיכאל, חבר
הקבוצה, שנקרא בפי כל מֵכֵל,
ושנפטר לפני 22 שנה, עסק במגוון רחב של תחומים. אך היה תחום ייחודי אותו חקר
והנחיל לתלמידיו: המסורה. אותן אותיות
קטנות המתייחסות לנוסחים השונים על פיהן נרשמו אותיות התורה שבכתב, ופרשנות המקרא
לפי טעמי המקרא. הוא פיתח מתודה מיוחדת לחלוקת הפסוקים באופן גרפי, והפיץ אותה
בבתי הספר ובסמינרים למורים. באוניברסיטת בר אילן התקיימו שנים רבות קורסים
בהנחייתו, זאת למרות שאת הידע שלו הוא לא רכש באקדמיה אלא תוך לימוד עצמי. לאורך
שנות השישים והשבעים ריכז מֵכֵל את הכשרות
'בני עקיבא' מצפון אמריקה, והוא הדביק רבים מחניכיו ב"שיגעון" הזה.
כמובן שאת קריאת התורה בבית הכנסת שלנו, כמו גם הטעמת המילים בתפילה, שרו וביטאו
על פי דרישותיו המחמירות. כך בעבר, ובמידה מסוימת גם היום.
בצירוף מקרים מפליא נשאלתי בשנה האחרונה
על ידי אנשים שונים, אם יש ברשות הארכיון חוברות ואסופות פרי עטו. תלמידיו לשעבר רוצים
להעביר לצאצאיהם או לתלמידיהם את שיטת חלוקת הפסוקים, את משמעותם של הטעמים, ואת הארותיו המחכימות בתחום המסורה. הם זקוקים לחומר.
אזכיר לדוגמא את משפחת הקשר. רותם
ביקר בארכיון על מנת להכין עבודה, והתאכזב לגלות שחסר שיעור מסוים עליו שמע מסבו שמעון.
גם בניו של מֵכֵל שיתפו אותי בתחושות הדאגה שלהם מכך שהחומר
לא זוכה לטיפול המתאים.
התגלה לי שחוברות מסוימות, ואף דפים
בודדים, הפכו להיות קשים להשגה. ושוב ושוב הודגש, בחום רב יש לומר, שאסור לאבד
חומר זה. כזכור, מֵכֵל מעולם לא הוציא ספר. הוא הכין שיעורים באמצעות דפי
עבודה, בהם שיקע את הידע ואת יסודות השיטה. (בדומה לעמיתה שלו, פרופסור נחמה
ליבוביץ'). רק בשנים מאוחרות החליט לאסוף את החומר בצורת חוברות שיצאו בהוצאת
"זמרת", במהדורות ביתיות למחצה.
כך התחלתי להיכנס לעובי הקורה. נודע לי
שלפני ימים רבים קיבל על עצמו אחד מתלמידיו הנאמנים, הלא הוא דב בלום, חבר
מעלה גלבוע לשעבר, לשמור את החוברות ולמכור אותן למבקשים. ביקרתי אצלו בביתו
שבישוב יתיר, ונוכחתי שלחוברות המבוקשות ביותר כבר אין עותקים נוספים. בכל מקרה,
כל החוברות הולכות ומתבלות. הגענו למסקנה שבעת הזו יהיה נכון לסרוק את כל החומר
ולאפשר למעיינים לקרוא אותו, גם אם אין בידיהם חוברות. חיפשנו מאגר המעלה ספרות
ברשת האינטרנט שיתעניין בכך, ויצרנו קשר עם בצלאל דבליצקי. בצלאל
מנהל מאגר גדול לספרות תורנית, ששמו "אוצר החכמה". לאחר בדיקת הנושא,
ולאחר שקיבלתי את ברכת הדרך מבניו של מֵכֵל, יצאנו לדרך.
על מנת לבצע תוכנית זו, היה צורך לנבור
בתיקים ובמדפים במקומות שונים, וכך התוודעתי לחומר הרב. המסע הזה ריתק אותי. אי
אפשר שלא להתרשם מהמכלול הזה! מאות רבות של דפי חומש ותנ"ך הכתובים ומוטעמים
בדייקנות, כמובן בכתב ידו. דפי לימוד ובהם פסוקים מחולקים בקווים ישרים, גם זה כמובן עבודת יד. מבואות
המנוסחים בבהירות, כולל מראי מקום ומפתחות של כל הדוגמאות. אחד המבואות החשובים,
כך למדתי, הוא סידרת השיעורים שנקראת "החוג לטעמי המקרא". לא אכחיש שמעולם
לא הבנתי וכנראה לא אבין תחום זה, וכל מה שאני זוכרת הם השיעורים הראשונים בהם
למדנו כילדים לשיר את השירות הפשוטות כגון "האזינו השמיים ואדברה...".
אף על פי כן תהיתי לעצמי: כיצד הגיע לידע הרחב הזה, בו היה כמעט חלוץ? איך הספיק
כל זאת?... והרי האיש לא היה מנותק, אלא
פעל ועסק בתחומים רבים נוספים. באוזניי הצטלצלה
המילה "המסורה" במבטא המיוחד כל כך של מֵכ̤ל...
לשמחתנו, תוך זמן קצר הוכנס כל האוצר הבלום
הזה לתוך המאגר. אפשר לחפש בגוּגל "אוצר החכמה", להיכנס כאורח, להקיש את
שמו בחלונית "שם המחבר", ולבקש "מילים דומות". יש לציין שאת
החומר ניתן לקרוא גם בלי תשלום. (המשתמשים
ה"כבדים" הם כמובן חוקרים מנויים תמורת דמי חבר). כמו כן קיבלנו את כל
הקבצים על גבי תקליטור, מה שמאפשר להכין בקלות חוברות חדשות במידת הצורך.
במקביל, עשינו מהלך חשוב גם בעניין פרויקט
גדול נוסף בו עסק בשנים האחרונות: ההקלטות של קריאת התורה. במשך שנים טיפל בכך דוד
הראל, שהעתיק קלטות "טייפרקורדר" עבור כל מי שביקש. ההתפתחות
הטכנולוגית הצריכה להמיר אותן, שכן כיום בדרך כלל כבר לא משתמשים בטייפ. לפני כמה
שנים בוצע תהליך דיגיטציה, והוכנו תקליטורים בפורמט מסוים. סאני מונדרר נרתם להעביר את כל החומר הזה
לפורמט מוסיקה פשוט המזוהה בכל מחשב, וכך אנו יכולים לספק לכל מי שמבקש את ההקלטה.
בימים אלה נשקלת האפשרות להעלות גם את המפעל הזה על הפלטפורמה של המרשתת
(האינטרנט).
 עכשיו
אפשר לשים "סוף פסוק", ולדמות לעצמנו את מֵכֵל מנענע לנו בראשו בדרכו המיוחדת...
יסכה
כוכבא |
