מפעלו
המוסיקלי של מכל
מיכאל פרלמן (מכל) קיבל
את המנדט על החינוך המוזיקלי בקבוצת יבנה בשנותיה הראשונות. בילדותו הוא למד רק עשר
שנים וקיבל חינוך השכלה מוזיקלית שכללה לימודי
נגינה בכינור. את הכינור הוא הביא איתו מגרמניה. מכיוון שהיה אוטודידקט, הוא השכיל
לפתח את עצמו כמלחין בפועל, כמנצח מקהלות ותזמורות וכמורה למוזיקה. מכל,
שהיה אידיאליסט ציוני, ראה במוזיקה ובחינוך המוזיקלי מכשיר חשוב לגיבוש זהותו
המתחדשת של העם השב אל ארצו.
ההרצאה ביום העיון שנערך השבוע (חוה"מ
סוכות תשע"ה) בקיבוץ עסקה בסקירת פועלו המוזיקלי של מכל,
החל מנסיבות זכייתו בתחרות להלחנה המחודשת של המנון בני עקיבא למילותיו של הרב
נריה ז"ל: "יד אחים לכם שלוחה", דרך סקירת אופייה המיוחד
ופרסומיה של הוצאת 'זמרת' שנוסדה במסגרת הקיבוץ הדתי. בכלל זה, השפעת מסורת טעמי
המקרא על אופי ההלחנה של המלחינים הציוניים-דתיים בני התקופה, דוגמת חיים קירש,
מ.ד. (לולו) לוי, יוסף רמב"ם ומכל עצמו. כמו כן עסקה הוצאת 'זמרת'
במיפוי ובריענון של לחניו היפים, שחלקם נשכח מהציבור.
בשל מקומו המרכזי של מכל כמתווך של
המוזיקה החדשה שנכתבה בעשורים הראשונים למדינה ולקהילה הקיבוצית, נוצר טשטוש באשר
לזהותו של המלחין העומד מאחורי לחנים שונים שהושרו בבית משפחת פרלמן. לחנים
לפסוקים מהתפילה ולחלק מזמירות השבת. אני, כלתו (שלא זכיתי להכירו), יצאתי למסע
בעקבות לחניו של מכל, כמו "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" והלחן
השונה שהלחין לכל בית מהבתים של "לכה דודי". את תוצאות המסע פרשתי
בהרצאה שנתתי השבוע ביבנה, ביום העיון.
אורית פרלמן
אורית,
כלתו של מכל, כתבה שתי עבודות מחקר סמינריוניות על פועלו המוסיקלי של מכל:
1) סוגיות מחייו של מוסיקאי ציוני בשנות ה-50 .
2) איסוף הלחנותיו של מכל. |
