שנה
|
אירועים
|
|
פברואר 1924
תרפ"ד
|
נרכשה חווה קטנה ליד העיר פולדה בכפר בצנרוד, לצורך הכשרת צעירים דתיים
לעלייה והגשמה בארץ ישראל. משה אונא נתמנה למנהל החווה.
|

|
1924-1927
|
בתחילה הגיעו לחווה מתי מעט חלוצים. בהמשך,
השמועה על חוות ההכשרה הדתית נפוצה בכל ערי גרמניה והחווה קטנה היתה מהכיל את כל
החלוצים.
|
|
1.1.1927
|
נרכשה חווה גדולה יותר, רודגס, ליד העיר פולדה,
בתנאי שכירות לארבע שנים.
|

|
חורף 1927
|
התכנסה בלייפציג, הועידה הראשונה של 'צעירי
המזרחי' . התקבלו החלטות ברוח של הקמת תנועת נוער הדוגלת בעקרונות של תורה
ועבודה במטרה ליישם אותם בארץ ישראל.
|
|
25.12.1928
|
ייסוד הבח"ד:
בהמבורג מתכנסת הועידה השניה של 'צעירי המזרחי'. הוזמנו כל החלוצים הדתיים
בגרמניה. לאחר ויכוחים סוערים מתקבלת הצעת פשרה לשם הארגון: בח"ד = ברית
חלוצים דתיים.
|
|
שבת פרשת אח"מ תרפ"ט
1929
|
יסוד קבוץ עליה "רודגס". קבוץ רודגס
בגרמניה הופך להיות המרכז של הבח"ד, מתוקף היותו מקום שנמצאת בו קבוצה
מגובשת של חלוצים הרואים את ייעודם בהגשמת החזון בארץ ישראל.
|

|
13.11.1929
|
קבוצה ראשונה מאנשי רודגס, עולה לישראל ומתישבת
באדמות סלוונדי, מחנה ארעי, ליד פתח-תקוה ונותנת למקום את השם: רודגס .
בשלב זה, ההתישבות הוגדרה כקואופרטיב.
|

|
1.1.1931
|
אסיפת החברים מחליטה להגדיר את הישוב כ'קבוצה'.
קבוצת חברים שהתנגדו, עזבו והקימו בסמוך את
המושב הדתי "כפר אברהם" (על שם הרב אברהם סלוונדי).
|
|
1930 בגרמניה
|
בגרמניה הוקמו שלושה מרכזי הכשרה נוספים בקרבת רודגס
שנוהלו ע"י מרכז הבח"ד ברודגס (הנהלת הבח"ד והנהלת רודגס היו
אותם אנשים).
|
|
סתו 1930
|
הפגישה השלישית של הבח"ד: לאור
התפתחות והגדלת מספר ההכשרות הוחלט לבחור הנהלה נפרדת לבח"ד שמרכזה
בפרנקפורט.
|
|
1931
|
הכשרת רודגס עוברת לגרינגסהוף.
הנהלת הבח"ד החדשה לא צלחה והוחזרה
לגרינגסהוף.
|

|
שבועות 1931
|
כינוס הועידה הרביעית של הבח"ד
בגרינגסהוף. השתתפו בה חברים מכל זרמי הבח"ד. הנהלת הבח"ד באופן פעיל,
נמסרה לידיהם של גרטה וינטר וישעיהו ליבוביץ בעיר קלן.
|
|
1932
|
הבח"ד גדל באופן מתמיד וכעת הקיף 200
חברים. נוספו עוד מרכזי הכשרה בבורגאון,
ויסבאדן, אלמלו (הולנד).
במקביל רודגס-גרינגסהוף נעשתה יותר ויותר למרכז
של כל הנוער הדתי בגרמניה.
|

|
סוכות 1932
|
בועידת הבח"ד הוחלט לחייב את חברי
הבח"ד להצטרף בארץ ישראל ל"הפועל המזרחי".
|
|
פברואר 1933
|
עלייתם לארץ של מספר גדול של חברים, ביניהם
חברים מרכזיים, גרמה להחלשת התנועה בגרמניה. (באותו זמן עלו הנאצים לשלטון)
|
|
אביב 1933
|
עם עליית הנאצים לשלטון ועזיבתם לישראל של
מדריכים ותיקים רבים, היה צורך בארגון מחדש. משה אונא נשלח מטעם קבוץ רודגס
לגרמניה לעזור לבח"ד להערך מחדש, לקליטת מאות חברים חדשים. הנהלת
הבח"ד עברה לברלין.
|
|
1934
|
לאחר העברת ההנהלה לברלין – נהפכה עליית הנוער
לאחד משטחי הפעולה החשובים של הבח"ד. בדרך זו הגיעו לקבוצת רודגס חברות
הנוער הראשונות ולאחר מכן נוסד כפר הנוער הדתי בכפר חסידים.
|

|
1934
|
חברת הנוער הראשונה של הבח"ד מגיעה לקיבוץ
רודגס עם המדריך פנחס רוזנבליט שהיה עד כה נציג הבח"ד ב'יוגנדהילפה'
|
|
1935
|
חברת הנוער השניה מגיעה לרודגס עם המורה
והמדריך אברהם מלר.
|
|
1935-1936
|
מחוסר מקום ברודגס, אורגנו שתי חברות נוער
לעבודה וחנוך בעיר חיפה וכן קבוצת בנות בבית צעירות מזרחי בירושלים.
|
|
1934
|
הוקמה ועדה ציבורית לעלית הנוער הדתי שכללה
נציגי ציבור (אהרון ברט, ישעיה וולסברג, בנו כהן ואחרים וכן נציגי הקיבוץ)
|
|
ינואר 1935
|
הועדה מגישה להנרייטה סאלד תזכיר בדבר הצורך
הדחוף בהקמת כפר נוער דתי לקליטת מאות ילדים בארץ. הנרייטה נרתעת מהרעיון
המהפכני.
|
|
מאי 1935
|
לאחר משא ומתן בין יוספטל (החלוץ) לבין אברהם
הרץ (בח"ד) על הקצבת סכום התחלתי להקמת כפר הנוער הדתי.
|
|
נובמבר 1935
|
נחתם זכרון דברים בין הועד הפועל של הפועל
המזרחי לבין הקק"ל על אופציה ל285 דונם ליד כפר חסידים, שם ייבנה כפר הנוער
הדתי.
|
|