"מבית"
תשנ"ב 13.3.92 (696)6
הנפש הטובה
מסצ'ואן
החוג הדרמטי של יבנה –
שה"אימא" שלו היא חברתנו שרה בלנקשטיין (אש) הזמין אותנו לחזות במחזה
"הנפש הטובה מסצ'ואן" של ברטולד ברכט, שהועלה בבימויו של הבמאי שמחה
ספקטור.
הגענו לפרמיירה – להצגת
הבכורה. הקיבוץ כולו שותף למבצע התיאטרוני.
ראינו כיצד חוג יצירתי – חוג
דרמטי מטופח – מעניק לקיבוץ כולו הרגשת יצירה וגאוות יחידה.
עובדות המטבח הכינו עבורנו
פונץ' חם ומטעמים, חברות שתפקידן לארח את הבאים דאגו להאכילנו ולהשקותנו – וכבר נוצר
היחס החם שבין החברים האורחים לחברים המארחים.
המחזה עצמו – פנינה תיאטרלית
של ברכט, עוסק בבעיה האם טוב הלב האנושי בלבד – ללא עזרת הקשיחות והרשעות – יכול
לקדם את האנושות ואת בני האדם, או שהוא מוביל להרס עצמי – כי הוא מזמין ניצול
וסחיטה.
המוטיב דומה למוטיב של סדום
וחוטאיה: שלושה מלאכים מחפשים נפש אחת טובה בסצ'ואן והם מוצאים אותה בדמות הזונה
של העיר; הם מעניקים לה את האפשרות לרכוש חנות טבק – ומהר מאד מתברר לה שללא עזרת
התכונות של קשיחות ורוע הלב – טוב הלב בלבד הוא אבן נגף לנושאו. תמי חיות נושאת
בתפקיד הכפול של שן-טה הזונה טובת הלב, ו"דודה" הרשע – ורק כך היא
מצליחה להסתדר בעולם הרע שלנו.
במחזה השתתפו הרבה מאד שחקנים –
מכל הגילאים, מילדים ועד לקשישים, וכולם שיחקו בכשרון רב (מיץ' – "כוכב"
המחזה...).
ובנוסף על כך חברים רבים טרחו
בהכנת התפאורה, התלבושות, וכל יתר האביזרים הדרושים למחזה.
כחברת ועדת תרבות הרגשתי רגש
עז של קנאה – מדוע אנחנו לא מסוגלים להקים אצלנו כלים אמנותיים כאלה? לפני כמה
שנים ניסינו "להרים" אצלנו חוג דרמטי עם שמחה ספקטור – וחברים לא באו,
למרות שגם לנו יש הרבה חברים מוכשרים, נאלצנו לבטל את החוג. היה זה ערב מרגש וחם
וחזרנו מלאי חוויות.
(מתוך "עלים" ביטאון קיבוץ סעד)
חייצ'ה |
