סיפורי בתים

קול השבוע - י"ח תשרי תשס"ט (804)

סיפורי בתים

בית 4

היה אחד מבתי האבן הראשונים שנבנו ביבנה, עוד לפני קום המדינה. הקבלן היה רטיג, מנס-ציונה והפועלים היו מאנשי קבוצת הבניין שלנו: ברוך כהנא, שמואל שטרנהיים, דב מוזס, גדליה קוגלמן ואחרים.

היו בו חדר אחד לרופא (ד"ר שטיינר, שהיה רופא ללא תואר רשמי), לידו חדר מרפאה לטיפולים ובקצה היה מקום מגוריה של האחות (חוה חיימוף, לימים בן יהודה).

בית גרוס

יהודי בשם זה תרם סכום כסף כדי לבנות לו בית, כדי שיוכל לגור בקיבוץ. לא זכור אם הוא אכן זכה לראות אותו בבניינו. אגב הבניין נמצא ע"ג מקלט גדול, בו שכנה מעבדת הצילומים הראשונה של יבנה. הוא עשוי מאבני כורכר ולא מלבנים. היה זה ניסיון שכנראה לא הצליח.

בית הרטה

נבנה בשנות ה- 50 בגלל צרכים מיוחדים שהיו למשפחת הרטה וולטר וולף (חדוה ובנימין ימיני). במשך השנים שימש למספר רב של פעילויות.

בית הרופא

הבית הדרומי של שורת שיכון הוותיקים, לאורך שדרת הברושים, הוקדש במחציתו למגורי הרופא השני: ד"ר מנדל. אגב, בחזית הבית הוא הציב שתי כותרות עמודים משיש, כדוגמת אלה המצויים באשקלון ובקיסריה, וכשעזב, לקח אותם עימו.

בתי אשכול

בשנות החמישים המאוחרות, נבנו בהמשך לשיכון הוותיקים ולאורך השדרה, כשלוי אשכול היה שר השיכון והבינוי. אשכול רצה לעודד זוגות צעירים להיקלט בקיבוצים והקציב סכום לא קטן לבנייה זו.

בית קש

זה פטנט יבנאי מקורי וייחודי. לא זכור מי המציאו. מכל מקום, בשנים 1942-1944 היו ביבנה מספר לא קטן של בתי קש שנבנו לאחר הקציר הראשון. כמובן שאלה שמשו למגורים כבתי קיץ בלבד. בחורף עברו דייריהם לאוהלים. מאיר פרידמן (בר-שלום) המשיך ובנה את סוכתו כבית קש, זכר לימים ההם.

הפרובינציה

מגורים לסגל הפנימייה של בית הספר התיכון. קרויים בשם זה בשל מיקומם, הרחק ממרכז "המחנה", צמוד צמוד לפנימייה.

הצריף הלבן

היה מוצב דרומית מזרחית לבית סביון דהיום. התגוררו בו משפחות ראשונות של העציונים.

חמשושים

זה השיכון למשפחות מרובות ילדים, 5 ומעלה.

ליפטים

אלה הועברו מרודגס ליבנה, יחד עם חפציהם של החלוצים הראשונים והפכו למגורי פאר.

הליפט של מש' עדה וגדליה דיטור, היה בצבע לבן. רכש אותו אבא של עדה (בן זמרה) במגרש גרוטאות בתל אביב, תמורת 7 לא"י. לימים הוא נחשב למגורי יוקרה, וכשהיה איזה ביקור חשוב בקיבוץ, דוד אינטרי (בית אריה) היה מציג אותו בפני האורחים.

מלונית

הוא הבית בו שכנה שנים רבות גב' קנולר הישישה ולאחר שיפוצו הוא מיועד למשפחות הבאות כדי לסעוד את הוריהם דיירי בית סביון.

צריף פישל

צריף גדול בו התגוררו משפחות הוותיקים והגיע ליבנה בהיותה "משק סוכנות".

צריפונים

בשנות החמישים, הוקמו בסיוע עליית הנוער שני צריפונים ליד מבנה המעבדה של מוב כהן. אלה היו מיועדים לקליטת חברת נוער מהודו, אולם משזו לא הגיעה איישו אותם העציונים.

"הפעוטונים"

שלושה בתי בשכונה הדרומית, הקרויים כך מאחר והדיירים שאיכלסו אותם כשיכון סופי היו צעירים מאד. הם בנויים כך שחזיתם פונה אלה כלפי אלה כדי ליצור "חצר קיבוצית".

צריפים שבדים

במרכז הקיבוץ לא הרחק מבית המדרש ובית גרוס, ניצבו שני צריפים שהסוכנות ייבאה היישר משבדיה, בהם התגורר וותיקים כמש' אקרט, אפטרוט (אפרתי) ועוד.

שיכון וותיקים

בראשית שנות ה- 50 החלו בהקמת "שיכון וותיקים", שלראשונה כלל שירותים צמודים לכל דירה ונחשב כשיכון סופי. כיום, בתי החיילים לאורך השדרה.

מפי גדליה דיטור – רמי ע.